השפה הסודית של המניפות

מה את יודעת על מניפות יד?

בואו נחזור בזמן לתקופה הויקטוריאנית:תקופה לא ממש מוצלחת להיות בה אשה.

הציפייה מנשים – במיוחד ממעמד גבוה, הייתה להתנהג בצורה מאוד מסויימת שנחשבה הולמת.

בגדול- כמעט כל פעולה חוץ מלמעמוד ולהיראות יפה נחשבה ללא ראוייה.

שיחה פומבית בין גבר לאישה נחשבה לא צנועה והייתה יכולה לגרום לך להפוך למוקצית מבחינה חברתית.

עכשיו, מה אם היית מגיעה לאיזה נשף וראית עלם חמודות שמצא חן בעינייך ורצית לסמן לו שאת מעוניינת?

לגשת לדבר איתו לא הייתה אופציה ולמעשה גם אם הוא היה ניגש אלייך פשוט לעמוד ולדבר לא ממש הייתה אופציה.

כאן נכנסה לתמונה מניפת היד!

איך זה עבד?

באותה תקופה התפתחה שפה שלמה שמורכבת רך ורק על ידי ג'סטות שהתבצעו על ידי מניפה.

בהינף מניפה יכולת להעביר את המסר הרצוי, לדוגמא:

תתקשר אליי, בוא ניפגש בחוץ, אני רווקה וכו'.

גם גברים נשאו איתם מניפה למקרה וירצו להשיב למישהי, אבל לרוב אלו היו רק הנשים שהסתובבו עם המניפות כדי לסמן לבני זוג פוטנציאליים שהן מעוניינות ואז לחכות שהם יעשו את הצעד (משהו מעודד לחשוב עליו פעם הבאה שאת מחכה שמישהו יחזור אלייך בוואטס אפ).

השפה הועברה מאם לבת ונלמדה גם על ידי הגברים- שהיו צריכים לפרש את המסר שהועבר אליהם.

מאחר וכל הג'סטות נראו בסך הכל דומות מאוד אבל לכל אחת מהן הייתה משמעות אחרת שימוש בשפת המניפות הצריך הרבה תירגול.

כאן לדוגמא אפשר לראות איך הטייה קלה של המניפה משנה את המשמעות לגמרי :

בשלב מסויים אפילו החליטו לעשות חיים קצת יותר קלים לכל המעורבים בעניין והודפסו מניפות עם הוראות מקוצרות איך להשתמש בשפה, קצת כמו להכין פתקים כדי לרמות במבחן. הנה דוגמא:

אוקיי אז הכל טוב ויפה עד כאן.

נאמר ואני הדוכסית פלורנס דיקנסון מוולש הולכת לנשף,

אני מבחינה בדוכס החתיך מיורקשיר ורוצה לסמן לו שיבוא לדבר איתי,

אני פשוט מנופפת במניפה שלי והנה הוא מגיע עם משקה והזמנה לטיול באורוות. מה כבר יכול להשתבש?

אז זהו, יש הרבה פאקים בכל העניין הזה של המניפות.

קודם כל- מה אם האדם הלא נכון חושב שאת מסמנת לו ומתקשר אלייך למחרת?

את יודעת איזה פרוצדורה זאת הייתה להתקשר בשנת 1899 לצורך העניין?! מה תגידי, טעות במספר?

גם תמיד הייתה אפשרות שהמסר שלך יובן לא כהלכה, ומה אם סתם היה לך חם בתוך המחוך שלך ורצית להתקרר קצת?

בעיקר בגלל הבעיות האלה יש ויכוח אם שפת המניפות הייתה אמיתית ושימשה אנשים באותה תקופה, יש טענה שכל העניין היה בעצם סוג של סאטירה על שיטת המעמדות שהיו נהוגות ולא שפה אמיתית שהייתה בשימוש.

כך או כך אני מוצאת את הנושא מרתק, וקיבלתי השראה לצלם סרטון בנושא.

בסרטון מככב יובל בן אלי- ליצן ושחקן סופר מוכשר שעשה עבודה מהממת וגם המחיש את התפקיד של המימיקה בכל העניין. צילמתי את הסרטון בכוונה עם שחקן ולא עם שחקנית, כי איזה מזל שאנחנו כבר לא בתקופה הויקטוריאנית נכון?

ורגע לפני שאתם בורחים למזגן- השארתי לסוף את החלק הכי טוב: סרטון יפיפה שמצאתי ביוטיוב שמספר על שפת המניפות, עם המון גלאם כראוי לשנת 1955.

ממליצה לצפות- זה באמת משהו מיוחד!

כתוב/כתבי תגובה