ההסטוריה של הבורלסק חלק א'- 1840-1960

הדימוי הנפוץ של רקדנית בורלסק כיום הוא של רקדנית לבושה בתלבושת אקסטרווגנטית, מעוטרת בנוצות תחרות ונצנצים, שאותם היא פושטת תוך כדי ריקוד. אבל הבורלסק בתחילת דרכו בשנות ה40 של המאה ה19 היה משהו אחר לגמרי.

לא סגורים על מה זה בורלסק? תתחילו כאן

ההתחלה: לונדון 1830-1890

מופעי הבורלסק היו פופולריים בלונדון בין השנים 1830-1890. המושג בורלסק נלקח מהמילה האיטלקית בורלסקה שפירושה הומור, ומופעי הבורלסק היו בעצם מופעי סאטירה הומוריסטיים שהוצגו בתאטרון.

הקהל היה מורכב ממעמד הביניים של אותה תקופה שבא לשחרר קצת לחץ מהעבודה הקשה של היום היום ולצחוק על בני המעמדות הגבוהות.

בזמן שבני המעמד הגבוה היו הולכים לצפות באופרות או במחזות של שייקספיר, המעמד הנמוך היה הולך לתאטרות שהתמחו במופעי בורלסק. בהרבה ממופעי הבורלסק היו משתמשים במוזיקה המקורית של המופע אותו הם ביקרו ושינו את המילים כדי ליצור אפקט הומוריסטי וכדי לבקר תופעות חברתיות.

קצת כמו ארץ נהדרת של אותה תקופה – רק עם בדיחות יותר גסות.

מופע בורלסק היה מופע שלם שכלל אלמנטים מוזיקליים, רפרנסים תרבותיים רלוונטיים לאותה תקופה, מוזיקה חיה הכי חשוב- הומור.

הוא עדיין לא כלל אלמנטים של סטרפטיז או עירום.

הבורלסק נודד לארצות הברית

בשנות ה40 של המאה ה19 הבורלסק הגיע לניו יורק.

לידיה טומפסון נחשבת לרקדנית הבורלסק הראשונה שתרמה לפופולריות של הז'אנר בארצות הברית.

לידיה טומפסון-אייקון פמיניסטי, אחת מהדמויות המשפיעות בהסטוריה של הבורלסק ו-Bad Ass אמיתית.

הדהים אותי לגלות שכמו הרבה מרקדניות הבורלסק כיום, לידיה הייתה מולטי- טאלנטית. היא התחילה בתור רקדנית בלט ועם הזמן התחילה להופיע בתור סולנית ששילבה אלמנטים מתחומי אמנות אחרים.

לידיה הגיעה לארצות הברית עם הלהקה שלה- בריטיש בלונדס, והן התחילו להופיע על במות המועדונים בניו יורק.

הניגוד הקיצוני בין הנשים שחיו בדיכוי גדול באותה תקופה ונאלצו ללבוש מחוכים ועשרות שכבות ללהקה של לידיה תומפסון היה כל כך גדול וכל כך שערורייתי שהמופעים הפכו מיד ללהיט.

הרקדניות במופעי הבורלסק נהגו ללבוש בגדים תחתונים ארוכים בצבע עור, כך שנוצר הרושם שהרגליים שלהן חשופות (באותה תקופה רמז לרגל חשופה היה שערורייתי, וחשיפה אמיתית של הרגליים הייתה לא חוקית).

בחלק מהמופעים הן התלבשו בבגדי גברים כחלק מהמופע ובמופע עצמו הן צחקו בין היתר על פוליטיקאים, הבדלי מעמדות והפטריארכיה.

להקת הרקדניות נוהלה על ידי לידיה עצמה, שאפילו הפכה לבעלת תאטרון בשלב מאוחר יותר.

מה שהיה בלתי יתואר בארצות הברית של המאה ה19!!

לידיה מתה בגיל 70 ב1908 והופיעה כמעט עד יומה האחרון.

Photo credit: The British Library on Visualhunt.com / No known copyright restrictions

פריז 1889

בסוף המאה ה19 הבורלסק הגיע לצרפת והוצג במועדון מולאן רו'ז שכולנו מכירים בזכות הסרט משנת 2001.

האטרקציה המרכזית במועדון היה ריקוד הקאן-קאן שבוצע לא על במה אלא על רחבה בגובה העיניים של הקהל ובו הרקדניות רקדו ריקוד מהיר שבמהלכו הן הניפו את הרגליים שלהן לגובה כך שהבגדים התחתונים שלהן נחשפו.

מעניין לחשוב על הקשר בין ריקוד הקאן קאן שכל כך מזוהה עם המועדון ובין מופעי הבורלסק הראשונים בניו יורק שגם בהם האטרקציה המרכזית הייתה חשיפת רגליים,רק שבפריז זה נעשה בהרבה יותר סטייל.

עידן הזהב של הבורלסק-שנות ה50

עם הזמן, ועם ההמצאות החדשות שהוצגו לעולם (בעיקר המצאת הרדיו) האופי של מופעי הבורלסק השתנה.

הקהל רצה וקיבל עירום.

החלק הביקורתי והסאטירי של מופע הבורלסק תפס חלק יותר ויותר קטן ועיקר המופע התבסס על רקדניות שרקדו לבדן וחשפו כמה שהחוק איפשר באותה תקופה (חלק מהרגליים ומהצוואר).

לעיתים קרובות רקדניות בורלסק שחשפו יותר מהמותר מצאו עצמן במעצר, אחרי שהן "שכחו" את הגרביונים שלהן לפני שעלו על הבמה.

Photo credit: The Comedy Store on VisualHunt.com / CC BY-SA
רקדנית הבורלסק Lili St. Cyr לאחר שנעצרה

אם המצאת הרדיו השפיעה על הבורלסק כל כך, אפשר לדמיין שהגעת הטלוויזיה כבר לגמרי טרפה את הקלפים.

בשנות ה50 מרילין מונרו הייתה הכוכבת הכי גדולה והמשחק מלא הפאתוס שלה השפיע מאוד על רקדניות הבורלסק.

כבר לא היה מספיק לחשוף קרסול בשביל לגרום לקהל להשתגע, רקדניות הבורלסק של אותה תקופה התחילו לשים דגש הרבה יותר גדול על המראה החיצוני שלהן, התלבושות שלהן והאביזרים שאיתם הן רקדו.

חלק מהרקדניות רקדו עם אביזרים ענקיים שמהם הן בקעו בלבוש מינימלי:

Evangeline the Oyster Girl
Lili St. Cyr על הבמה בתוך אמבטיה במופע בורלסק בניו יורק

התלבושות הפכו להיות יותר ויותר מפוארות

ג'יפסי רוז לי בפרווה ושמלת ערב
רקדנית בורלסק ששמה אינו ידוע, 1955

ובחלק מהמופעים הוצגו גימיקים למיניהם, לדוגמא רקדנית בורלסק בתוך מיכל מים.

Divena מורידה את הגרביונים שלה בתוך מיכל מים שהוצב על הבמה

אבל השינוי העיקרי באותה תקופה היתה העובדה שהמופיעות חשפו הרבה יותר. רקדניות בורלסק התחילו להופיע עם פייסטיז על הפטמות שאיפשרו להן לחשוף את החזה באופן חוקי (חשיפת החזה כולו הייתה בניגוד לחוק) אקט שכצפוי עורר התנגדות ומחאה.

טמפסט סטורם 1954
הפגנה מול אולם תאטרון שהציג מופעי בורלסק

למרבה הצער המעמד של רקדניות הבורלסק שהגיע לשיא בתחילת שנות ה50 התחיל להידרדר.

הבורלסק שבעבר נחשב לז'אנר פרובוקטיבי אך פופולארי איבד מהזוהר שלו ורקדניות הבורלסק איבדו את המעמד שלהן עד שבסופו של דבר הדיעה הנפוצה הייתה שהן היו לא שונות מחשפניות.

עד סוף שנות ה60 הבורלסק נעלם מהעולם.

נראה לכם שפה זה נגמר??

בשנות ה90 פחות או יותר הבורלסק התחיל לפרוח מחדש והז'אנר זכה לתחייה מחודשת.

מעניין שאחד האלמנטים המרכזיים של בורלסק היום הוא שילוב של אופנת רטרו בתלבושות ובמופעים.

מאחר והעידן שבו היה הבורלסק בשיאו היה שנות ה40 וה50 שלאחריהם היו כמה עשורים שהאמנות של הבורלסק נחשבה לז"ל, התלבושות והאופנה של הבורלסק היא כזאת שאופיינית לאותן שנים.

לדוגמא:

בחלק ב' של הכתבה נדבר על הניאו בורלסק – הגילגול המודרני של מופעי הבורלסק של שנות החמישים, איזה תת ז'אנרים נוספים התפתחו ומיהם אמני הבורלסק המצליחים ביותר כיום.

מחשבה 1 על “ההסטוריה של הבורלסק חלק א'- 1840-1960

כתוב/כתבי תגובה