מתחרה/קולגה?

יצאתי לעצמאות לפני שנה וקצת, וברגע שזה קרה שיח עם עצמאיות ועצמאים אחרים נהפך באופן טבעי לחלק מהחיים שלי.

אמנם לא עבר מספיק זמן בשביל לסכם משהו, ובכל זאת אני יכולה לחלק באופן מאוד ברור את האנשים שהכרתי לשני סוגים:

  • אלה ששמחים ליצור קשר עם אנשים בתחום שלהם, מפרגנים ושמחים לעבוד ביחד.
  • אלה שתופסים עלייך תחת וחשוב להם מאוד להרגיש טובים יותר ממך.

הסלוגן של העסק שלי הוא: בואי להתחבר לדיווה שבתוכך,

ובכל זאת לפעמים צריך להגיד:

ממי, תתנתקי קצת מהדיווה, לקחת את זה רחוק מדי.

אני מבינה שאנחנו חיים בעולם תחרותי, ובארץ בכללי ההלך רוח הוא עוד שנייה ויוצאים למלחמה,

ובכל זאת, קשה לי להבין אנשים בוגרים שמתנהגים ככה.

מבקשים דוגמה? להלן.

נתקלתי בפסטיבל ברקדנית שרוקדת בסגנון דומה לשלי, לא ביוטיוב או בפייסבוק-אשכרה בחיים האמיתיים!!

אני יודעת, קשה להאמין אבל זה עוד קורה לפעמים.

אני אוהבת למצוא עוד אנשים בתחום שלי כי בכל זאת הוא לא בדיוק רחב פה בארץ, וכשאני רואה מישהו כזה אני כמעט תמיד אבוא לדבר איתו/ה ואפילו בהתרגשות ושמחה, כי האהבה שלי לריקוד היא מאוד חזקה ומגניב אותי לראות אנשים שמרגישים אותו דבר (אחרת אין סיבה לבחור בתחום הלא פשוט הזה).

אז ניגשתי לבחורה החביבה אחרי שהשיעור שלה נגמר במטרה לדבר איתה ולהבין מה היא עושה,

וכן, בדרך כלל כשאני אני רואה מישהו שעושה אמנות שאני אוהבת אני שמחה לקדם אותה:

אם זה בהזמנה להופיע במופעים שאני מפיקה, או סתם להמליץ בפייסבוק, לפעמים רוצים מסיבת רווקות בתאריך שאני לא יכולה ויש לי מאגר של אנשים שאני אוהבת מה שהם עושים וממליצה עליהם, או שלפעמים אני צריכה שיחליפו אותי בשיעורים.

בקיצור: שווה להיות נחמדים אליי, אני מפרגנת ואוהבת לייצר עבודה לחברים מוכשרים.

אותה רקדנית, ככל הנראה לא התרשמה ממני במבט ראשון בתור מישהי רצינית, והמשיכה בענייניה תוך כדי התעלמות ממני.

כשאנשים לא נחמדים אליי זה מבלבל אותי, כי אני לא מבינה איך ולמה,

אז אמרתי לעצמי שאולי היא באמת מיהרה או משהו בסגנון ולכן שלחתי לה הצעת חברות+הודעה בפייסבוק כשהגעתי הביתה.

היא מחקה את הצעת החברות שלי והתעלמה מההודעה.

אז הבנתי את המסר: את דיווה ולא נחמדה, אם אי פעם ישאלו אותי לגביה אני אגיד את האמת:

היא מאוד מוכשרת, אבל לא בן אדם נחמד ולא חושבת שמומלץ לעבוד איתה.

וכך היא בעצם פגעה בעצמה, ככל הנראה בלי להבין את זה כמובן.

עוד דוגמה?

רקדן שהסתכל על הדף שלי בפייסבוק ואמר:

"נחמד…אבל אני רוקד על אמת, לא רק עושה פוזות מול המצלמה"

עוד?

רקדנית שהצעתי לה לעשות שיתוף פעולה והיא ענתה לי:

"תודה, אני לא עושה דברים כאלה, לי משלמים על העבודה שאני עושה"

(רק להבהיר לא רציתי ממנה שום דבר בחינם, חשבתי לצלם סרטון ביחד שיגדיל את החשיפה לשתינו)

לאנשים האלה אני רוצה להגיד רק דבר אחד:

תתבגרו.

כולנו אנשים, כולנו מנסים להצליח ולהתקדם, כולנו צריכים חברים ולכולנו לא יזיק פירגון ואהבה.

זה מזכיר לי את אחת ההופעות הראשונות שהיו לי בלונדון:

עשיתי קורס בורלסק במשך כמה חודשים, בלונדון בורלסק הוא ממש ממש פופולארי והייתה לי קצת תחושה שבערך כל בחורה שנייה ברחוב רוצה לעשות בורלסק.

בקיצור בקורס שלי הייתה חבורת בנות שהתגבשה לקבוצת חברות, בסוף הקורס היה מופע באחר המועדונים המובילים לקברט בלונדון, מקום שכבוד להופיע בו ואני ממש התרגשתי מהעניין.

אבל אותן זה כנראה לא ממש הרשים, כי הן החליטו להרים שבועיים לפני המופע סיום מופע בורלסק משלהן באיזה פאב שלא מיועד בכלל להופעות, להזמין לשם את כל החברים שלהם (כך שהם לא יגיעו למופע סיום של הקורס) ובעצם סוג של למרוד בבעלים של הבית ספר שאחראית על הלימודים (אחת הדמויות הבולטות והותיקות בסצנת הבורלסק בלונדון), שרון קיי שמה.

שרון ממש התעצבנה על ההתנהגות הזאת-ובצדק,

מה שהן עשו היה בעיניי סוג של אצבע משולשת כלפי שרון וכל שאר המורים בקורס, והקיום של המופע הועמד בספק בגללן.

(מה שפגע כמובן בשאר המשתתפות, ביניהן אני).

בסוף כל העניין נפתר והמופע שלהן עבר לאחרי המופע סיום, אבל אני בחיים לא אשכח את ההתנהגות המזעזעת שלהן בערב של המופע סיום קורס:

כל אחת מהן הגיעה לשם כאילו היא מינימום דיטה וון טיז, עם טונה פוזה ופאסון כאילו כל אחת מהן היא כוכבת מפורסמת שצריך להודות לה שהיא באה להופיע.

זאת הייתה הפעם הראשונה שלהן על במה,

הן התנהגו כמו דיוות ומלכות העולם עוד לפני שהן הופיעו פעם אחת, רבו עם אחת מהדמויות המרכזיות ובעלות ההשפעה בעולם הקברט והבורלסק בלונדון, ובשביל מה? בשביל המופע הקיקיוני שלהן מול חבורת שיכורים בפאב?

אני לעומת זאת לא התחברתי איתן ולא שיתפתי איתן פעולה (גם כשהציעו לי להשתתף במופע)

הגעתי למופע מוכנה ונתתי שואו מפציץ,

הייתי נחמדה לשרון ולכל שאר המשתתפות ולא ניסיתי לעשות הכי הרבה רעש כדי שישימו לב אליי, התנהגתי רגיל כמו שאני ביום יום.

ונחשו מה?

שרון ישר קלטה שאני מקצועית, ואחרי המופע הציעה לי לעבוד בשבילה, וככה הגעתי ללמד בורלסק ולהעביר מסיבות רווקות, שזה כידוע מה שאני עושה היום.

ושאר הבנות בקורס?

אף אחת מהן לא הופיעה מאז אותו ערב שוב.

 

בואו דבר רגע על הסוג השני של האנשים!

כאלה ששמחים שניגשים אליהם, שמחים ליצור שיתופי פעולה, וגם אם זה במקרה לא מסתדר- הם נחמדים לאורך כל הדרך ולא מנסים להרגיש יותר טוב עם עצמם על חשבונך.

וכאן אני אתן כמה דוגמאות לא אנונימיות:

את סמדר מנשיותי אני מכירה מקבוצת פייסבוק משותפת, היא מתעסקת בדברים שאני מאוד אוהבת ומעריכה:

יש לה שני אתרים שאחד מהם מיועד להגיינה נשית רב פעמית והשנייה לאביזרי מין איכותיים.

אביזר מין זאת מתנה קלאסית למסיבת רווקות, אז הצעתי לה בשמחה שנעשה משהו ביחד: אני אציע הנחה ללקוחות שלי באתר שלך בתור צ'ופר מגניב, ושתינו נרוויח.

היא-את החשיפה, ואני זוכה להציע הנחה על מוצרים שאני מאמינה בהם ורלוונטיים לתחום העבודה שלי.

סמדר מיד השיבה בתגובה חיובית ובקרוב אשחרר את כל הפרטים על מה שעשינו ביחד.

כיף לה, כיף לי, כיף ללקוחות והמון אנרגיות חיוביות של עשייה!

בינתיים יכולים להציץ לה בדף פייסבוק הממש ממש חדש

עוד דוגמה:

הכרתי את נוי ושירלי המגניבות דרך מופע ההתרמה שאני מארגנת,

שתיהן רקדניות ממש מגניבות ועוסקות בין היתר באותם סגנונות כמוני: ריקודי בטן וריקוד קברט.

לפני שבועיים הן עשו סדנה והזמנתי בכיף חברות שלי ללכת (תכננתי ללכת בעצמי אבל הייתי חולה), לדעתי חברה או שתיים באמת הלכו לסדנה וממש נהנו, אמנם לא עשיתי פה יותר מדי אבל הייתה לי חוויה חיובית מהתקשורת שלי איתן, שתיהן נראות לי מתוקות ונחמדות ואם יבקשו ממני המלצה למשהו שאני יודעת שהן עושות אני אמליץ עליהן בשמחה.

הדף בפייס

וואלה-כשאני חושבת על אינטרקציות חיוביות כאלה זה עושה לי נעים בלב.

לסיכום, כל העניין הזה מתחיל בבסיס של ראיית עולם:

איך את רואה אנשים מהתחום שלך, מתחרים או פשוט קולגות?

אני באמת מאמינה שיש מספיק עבודה בעולם ולא צריך לשלוף ציפורניים, ותמיד תמיד עדיף להקיף את עצמך באנשים חיוביים ולא לצאת מהדלת במחשבה שכולם נגדך ושאת צריכה להגן על עצמך ועל מה שאת עושה בעסק שלך.

תהיו קולגות וחברים, לא מתחרים ואויבים.

ולגבי להיות דיווה? תשמרו את זה לבמה.

 

 

 

 

כתוב/כתבי תגובה