ריקודי בטן: כיצד הם הפכו מאמנות רחוב לספורט תחרותי.

תכירו את אלה קושניר, הנה היא כאן בסרטון ששבר את היוטיוב:

מי את אלה קושניר?

בת 32, נולדה באוקראינה, רקדנית בטן.

אלה השתתפה ב "Ukraine GOT Talent" לפני בערך 8 שנים , עלתה לגמר ולא זכתה, אבל בעקבות ההשתתפות בתכנית הגיעה לתכנית הריאליטי Hezzi Ya Nawaim -תכנית ריאליטי של רקדניות בטן (כן), זכתה בתחרות והפכה להיות מגה מפורסמת בעולם הערבי ובעולם ריקודי הבטן.

אלה מלמדת ומופיעה בכל העולם, אלינו היא מגיעה פעם בשנה לפסטיבל ריקודי בטן של אילת (משם נלקח הסרטון הראשון)

כיום היא גרה באבו-דאבי ומופיעה בחתונות ואירועים של כל מיני שייחים עם מלאן נפט

תכלס, יש מצב שהיא הרקדנית בטן הכי מפורסמת בעולם כרגע (אם מישהי רוצה לחלוק על הטענה הזאת אני אשמח לשמוע) , מה שבטוח זה שהיא הנציגה בכי בולטת של המהפיכה שעברה על כל התחום של ריקודי הבטן בשנים האחרונות.

מי שקורא כאן ולא יודע יותר מדי על ריקודי בטן בטח חושב לעצמו- איזה קטע, רקדנית בטן רוסיה…? איך זה עובד בדיוק?

ערוץ 2 אפילו החליט שזאת תופעה מספיק מעניינת בשביל להקדיש לעניין כתבה:

מי שכן בקיאה בתחום או רוקדת ריקודי בטן בעצמה לא צריכה להמשיך לקרוא כי היא כבר יודעת: בעשור האחרון ריקודי הבטן עברו מהפך רציני, וזאת בעיקר בעקבות הכניסה לשוק של שחקניות חדשות: רקדניות הבטן האוקראיניות.

בשביל ליישר קו אני אתן רקע ממש קצר על ההיסטוריה של ריקודי בטן:

בגדול, לא יודעים בוודאות מה המקור של ריקודי הבטן, אבל נהוג לייחס את מקורות הריקוד למזרח התיכון כשעם השנים הריקוד השתנה בעקבות חשיפה לעולם המערבי. במקור הריקוד היה נרקד על ידי נשים למען נשים, כחלק מריקודים שנחשבו כמגבירי פוריות או כאלה שמסייעים לתהליך הלידה.

במצרים העתיקה היו שני סוגים של רקדניות, הסוג הראשון היו הגאווי'ז (Ghawazi) : רקדניות שהשתייכו לשבט ממוצא צועני, הן רקדו עד שהתחתנו וכך חסכו את הנדוניה של עצמן, הן נהגו לרקוד ברחובות ובשווקים והריקוד שלהן היה יחסית פשוט: שימי (רטט) של האגן ושל החזה. כאשר הן היו מסיימות את הריקוד היו זורקים להן מטבעות שאותם הן היו תופרות לבגדים כדי שלא יאבדו- זה המקור של צעיפי האגן שבהם משתמשים עד היום!

שתי רקדניות גאווזיו'ת.

 

הסוג השני של הרקדניות נקראו רקדניות עלמה (Almeh) הן היו נשים מלומדות שלא השתייכו לשום שבט, הן למדו את כל תחומי האמנות וביניהן גם ריקוד ואפילו הופיעו בחתונות ושמחות שונות.

רקדנית עלמה.

שני הסוגים של הרקדניות נחשבו לא מהוגנים.

אחרי המהפיכה התעשייתית (קפצנו  קדימה) העולם התחיל "להתקרב" ונוסעים מהמערב התחילו להגיע לאיזור מצרים וכך גילה המערב את ריקודי הבטן, מה שגרם לריקוד להפוך מאמנות עממית לאמצעי בידור ולקראת סוף המאה ה19 נשים מערביות כבר התחילו לרקוד ולהופיע בעצמן.

למעשה היו אלה החיילים של נפולאון שטבעו את המושג ריקודי בטן אחרי שנחשפו לריקוד המסתורי והחושני שבו הרקדניות חושפות את הבטן ומרעידות אותה.

ועכשיו יש לכם כמה קטעי מידע ממש מעניינים לספר אם אי פעם הנושא יעלה בשיחה.

בכל מקרה כפי שאפשר להבין כמו כל תחום אמנותי תחום ריקודי הבטן לא נמצא בוואקום תרבותי, ויש איזשהו מתח בין הריקוד כפי שהוא היה נרקד במקור לבין איך שהוא נרקד היום בהתאם להשפעות התרבותיות שהריקוד ספג עם השנים.

בשנים האחרונות המתח הזה הגיע לשיא, ועכשיו נחזור לרקדניות האוקראיניות.

בשנת 2001 יצאה לשידור טלנובלה בשם האחד, אני לא ראיתי אותה אבל היא הייתה להיט היסטרי בכל העולם. התעצלתי לבדוק מה הייתההעלילה בויקיפדיה וזה גם לא ממש משנה, הנקודה היא שהדמות הראשית הייתה רקדנית בטן ובעקבות התכנית פתאום ריקודי בטן נהיו ה-דבר, בין היתר גם באוקריאנה.

עכשיו אני הולכת להכניס פה ציטוט של חברה שלי (שהיא רוסיה ורקדנית בטן) ואני הולכת לעשות את זה מאוד בזהירות כדי לא להרגיז אף אחד, הנה:

"יש להן תפיסה אחרת לגמרי של התחום. אצלנו זה יותר הנאה ולנשמה ושם זה למצוינות והישגיות. הן פיתחו אסכולה משלהן שהיא שונה אבל הכי גרוע שהמאסטרים המצריים מתאימים את עצמם אליהן! ועושים סדנאות כוראוגרפיה עם מיליון תנועות בשנייה כמו שהרוסיות אוהבות. הן נהנות מזה בדרך אחרת. נהנות מההישגים,נהנות מלהתאמן שעות על גבי שעות על גבי שעות. נהנות מאין ספור תחרויות וליגות וכנסים. זאת מנטליות אחרת לגמרי."

סוף ציטוט, לא לצאת עליי בבקשה.

בקיצור באיזור זה של העולם יש תפיסה קצת אחרת בכל מה שנוגע לספורט ולריקוד וכו'. המטרה היא פחות הנאה (לא באופן גורף כמובן אבל מניחה שמי שלומדת את זה ברצינות ורוצה להיות מקצועית) ויותר התמקצעות: פיתוח רמה טכנית מאוד (מאוד) גבוהה, הרבה שעות של חזרות ובגדול ראייה של ריקוד כתחום ספורטיבי לכל דבר. בקיצור זה מה שקרה שם לתחום של הריקודי בטן ובמסה מאוד גדולה מה שגרם לשינוי עולמי של התחום.

יש אינספור תחרויות ריקודי בטן בעולם, כשבאוקראינה התנאים לכוריאוגרפיה מאוד מחמירים: יש כל מיני אלמנטים שחייבים להיות בריקוד בשביל שהוא יעמוד בקריטריונים של התחרות והמשתתפות ממש מקבלות ניקוד כמו בכל ענף ספורטיבי.

הנה דוגמה:

ועוד אחת:

ועוד אחת כי ממש ביקשתם

שלושת הסרטונים לקוחים מתחרויות שונות.

חשוב לי לציין שאני לא מתלוננת או מבקרת את השינוי הזה, האם זה מתאים לראייה שלי של הריקוד ולסגנון חיים שלי?  לא. אבל זה לא אומר שזה דבר רע או לא בסדר. זה פשוט תהליך שקרה ואי אפשר להתכחש לו.

ובכל זאת מה הבעיה כאן *בעיניי*?

לטעמי זאת ראייה הזוייה קצת של תחום אמנותי. אני רוקדת ריקודי בטן כמעט עשור וחצי, מבחינתי זה משהו שהוא בדמי. לפעמים אני רואה אנשים שלא פגשתי הרבה זמן והם שואלים אותי אם אני עדייו רוקדת, השאלה הזאת מצחיקה אותי מאוד. אני תמיד רוקדת גם אם כרגע אני לא עושה הרבה מופעים או מלמדת, זה משהו שמלווה את היום יום שלי כי זה מגיע ישירות ממעמקי הנפש שלי.

ומעבר לכך יש אלמנט של ייחודיות שפשוט אבד, כולן רוקדות באותו סגנון עם אותן מניירות, לאותם שירים ואותו סגנון של תלבושת וזה נראה כמו שיכפול.

ולכן זה מוזר לי לראות שלקחו את התחום הזה שבעיניי הוא כל כך קדמוני ופראי ואותנטי ועיקרו אותו ככה שאפשר אשכרה לנקד אותו בתחרות כמו שעושים בריצה או בשחייה אולימפית.

אבל שוב- זאת רק אני והויכוח כאן הוא לא חדש וגם לא ייחודי רק לעולם המחול המזרחי : מה יותר חשוב לרקדנית- טכניקה או נשמה?

מה יותר חשוב- שהתנועות יהיו מלוטשות ומושלמות או שיראו על הרקדנית את החיבור והביטוי האמנותי?

שאלה חשובה שכל אמן/נית צריכים לשאול את עצמם.

ואם נחזור לאלה קושניר רגע  🙂

אני אוהבת אותה מאוד, היא מקצוענית והיא רקדנית מדהימה, והיא גם בן אדם חמוד וחכמה מאוד (עורכת דין בהכשרתה בנוסף לכל)  שזה כבר בכלל מעצבן. אני מאוד אוהבת לראות את מה שהיא עושה ויכולה לראות אותה רוקדת שעות.

ולמה אלה היא הגירל קראש השבועי שלי? כי היא משלבת גם וגם. טכניקה ברמה הכי גבוהה ביקום וגם הרבה רגש והבעה.

לסיום סרטון קצת שונה של אלה קושניר ואירנה פופובה עובדות על סולו תופים, לפני שהיא כבשה את העולם, בלי תלבושות דרמטיות וקהל שמריע. בפשטות, שמזכירה : היא הגיעה למעמד שלה בזכות ולא בחסד.

 

 

מקורות:

http://www.bdancer.com/history/BDhist2b.html

http://belly-dance.org/ghawazee.html

http://www.gildedserpent.com/articles17/sadiraaishaalighawasi.htm

http://ghawazee.com/about/

וגם הרצאתה של יעל גלבוע "רזלה" הנהדרת: בתופים ובמחולות-ההיסטוריה של המחול המזרחי

פינת הגירל קראש – Janelle Ginestra

שבוע טוב!

לא יודעת מה איתכם, אבל אני רק עכשיו מרגישה מאוששת מפסח, כשהייתי גננת פסח היה הזמן הקסום הזה בשנה שיש חופש ממש ממש ארוך ורצוף, ויותר חשוב מזה- כמו שיודעת כל גננת, פסח זה כבר סוף השנה!!

אבל אני כבר לא גננת אלא אמא לפעוט, פעוט פעלתן שרגיל לצאת כל יום בבוקר ולחזור רק בצהריים, לפגוש אנשים ולראות מקומות וכו', ובפסח- יש מלא מלא אנשים בכל מקום. מקומות עמוסים באנשים זה מהשטן, ואם זה לא מספיק גרוע- הכל  כשר ויש רק אוכל מגעיל.

בקיצור- היו לי עכשיו שבועיים שאיכשהו העברתי רוב הזמן בבית, משעשעת את בני משפחתי ואת עצמי מהבוקר עד הערב.

אפילו מסיבות או שיעורים לא היו לי כי כולם לא מתפקדים בחג וגם בין המצרים אז אף אחד לא מתחתן.

אז תודה לאל שזה נגמר, אפשר לחזור לחיים ולשגרה.

ולכבוד כך השקתי פינה שבועית חדשה:

פינת הגירל קראש!

אני מבלה שעות בצפייה בסרטוני ריקוד למינהם ביוטיוב, לפעמים תוך כדי פליטת קולות השתאות אותנטיים והכי חשוב עם לגיטימציה מלאה ובלי רגשות אשם כי אני תמיד יכולה להגיד שאני רקדנית וצריכה להתעדכן ולמצוא השראה.

אז חשבתי למה לא לשתף את הרקדניות/ רקדנים האהובים עליי ולתת לכולם להנות!

ההנאה מובטחת.

בקיצור, את הרקדנית הראשונה שאני רוצה להציג יתכן מאוד שחלקכם מכירים מהיו טיוב, הקליפים שלה ושל השותף שלה ליצירה (ולחיים) הופכים לויראליים באופן קבוע, רוב הסרטונים שבהם היא רוקדת הם מהסדנאות בסטודיו, אבל היא גם מצלמת בנוסף הפקות מושקעות שנראות כמו קליפ לכל דבר.

אחד הדברים המעניינים שקרו בזכות היוטיוב הוא המעבר של רקדנים שלרוב רקדו מאחורי אמן כלשהו (בקליפ או בהופעה) לקדמת הבמה. יש לא מעט רקדנים שהפכו לכוכבים גדולים בעזרת היו טיוב, ג'אנל היא אחת מהם.

ראיתי אותה פעם ראשונה  בקליפ של ניקי מינא'ז לאנקונדה, ואפילו שהיא עמדה ליד הגברת מינא'ז- פצצת כריזמה מטורפת, העיניים שלי נמשכו אליה, אחרי כמה זמן פתאום ראיתי אותה בקליפ ביוטיוב וזיהיתי אותה מיד, אני חושבת שיש בה משהו ממש מיוחד- כריזמה מ-ט-ו-ר-פ-ת קודם כל, היא מאוד יפה – אבל לא בצורה קונבניונאלית (זה מוזר שאני ממש אוהבת את הסנטר שלה?) ויש בה פשוט משהו כל כך עוצמתי כשהיא רוקדת-היא מינית, ויצירתית ואפילו נראית טיפה אחוזת טירוף, ואי אפשר להוריד ממנה את העיניים, וזה עוד בלי לדבר על היכולות הפיזיות הלא הגיוניות בעליל שלה.

(בתמונה הראשונה בסרטון היא שוכבת בצד ימין , סומכת עליכם שתזהו אותה משם הלאה)

גוגל סיפר לי שהיא גם שחקנית, בת 26 ורוקדת מאז שהיא בת שנתיים (?!), שהיא עבדה עם פינק, ביונסה, ג'סטין וכו',  היא מלמדת בכל העולם ואפילו ביקרה בארץ הקודש והעבירה סדנאות.

ממליצה בחום לעקוב אחרי הערוץ שלה אם אתם מחפשים השראה, רקדנים או לא מבטיחה שתתמלאו אנרגיות.

מילה על המקום בו מצולמים רוב הסרטוני כוריאוגרפיה- יש המון סרטונים ביוטיוב של כוריאוגרפיות וסדנאות שקורות שם, הסטודיו ממוקם בהוליווד ומכשיר רקדנים שמגיעים מכל העולם ורוצים לעבוד בריקוד בצורה מקצועית אבל ברמה הכי גבוהה ובמקומות הכי הכי- עם האמנים הכי מצליחים, בהפקות הכי גדולות וכו', לא רק ג'אנל הפכה להיות מאוד מוכרת בעקבות הסרטונים שצולמו שם אלא הרבה רקדנים אחרים שעושים אותו דבר, כולם מוכשרים ברמה לא סבירה. לפעמים אני נכנסת לאתר של הסטודיו ומסתכלת על לוח הזמנים כאילו זה רלוונטי לי באיזשהו מובן (זה לא).

שבוע קל ונטול מצות!

הדס

מה זה בורלסק לעזאזל!?

מתוך ויקיפדיה:

בּוּרְלֵסְקָה (Burlesque) היא סוגה תיאטרונית הומוריסטית העושה שימוש בפרודיה ובהגזמה גרוטסקית. הבורלסקה מזוהה עם חשפנות, אך קדם לכך זיהויה עם פרודיה מוזיקלית ועם פרשנות לא-הולמת לקטעי אופרה ויצירות קלאסיות.

הבנתם?!

אני יודעת, לא הבנתם כלום ואפילו נהייתם יותר מבולבלים.

בורלסק זאת צורה מאוד מיוחדת של אמנות, קשה להסביר מה היא, קשה להסביר מה הופך קטע לבורלסק,

גם כשמסבירים זה לא ממש ברור וגם אם זה ברור צריך לסנגר על כל התחום ולהסביר למה בורלסק זה לא חשפנות.

אז בשביל לעשות לכולנו חיים קלים תתחילו בלצפות בסרטון הבא:

בסרטון רואים את סקרלט בל, אמנית בורלסק נאווה מלונדון בקטע שבעיניי הוא מאוד מייצג את האלמנטים החיוביים של הבורלסק: זה מצחיק, חמוד, עם מודעות עצמית ולא לוקח את עצמו ברצינות, ולמרות שהיא מתפשטת זה לא נראה בעיניי פרובוקטיבי, או מיני במיוחד.

ההגדרה הכי ממצה לבורלסק שאני הצלחתי להגיע אליה היא קטע פרמורמנס לא ארוך במיוחד שיכול לשלב בתוכו אלמנטים מכל עולם האמנות: משחק, ריקוד, קרקס, פנטומימה, קוסמות ועוד ועוד ועוד, אבל מה שמייחד את הקטע והופך אותו ל"בורלסקי" הוא אלמנט סקסי כלשהו, לרוב מדובר בהורדת בגדים, אבל מותר להיות גם יותר צנועים (עד כמה שאפשר להשתמש במילה הזאת בהקשר לבורלסק) ולא חובה לחשוף חלקים אינטימיים.

אני יודעת, זה מבלבל. אנחנו חיים בחברה פוריטנית עם יחס אמביוולנטי לעירום, ורגילים לחשוב על עירום כעל משהו זול, או מיני. אבל האמת היא שלפעמים עירום זה פשוט, אתם יודעים, בן אדם לא לבוש.

בעיניי לפני הכל העולם של הבורלסק הוא עולם מופלא של יצירתיות. העובדה שיש תיחום של זמן ומקום למופע איכשהו גורמת ליצירתיות להתפרץ במקום לדכא אותה, קצת כמו ביצי הפתעה של קינדר שיש בהן מקום קטנטן ואיכשהו מצליחים להכניס לתוכו כל מיני דברים מלהיבים, אז ככה הבורלסק- יש לך מקסימום 10 דקות, 15 דקות אם מישהו היה איתך ממש לאר'ג, ויש לך במה לא גדולה במיוחד ואת צריכה לעלות עליה ולספר סיפור.

הסיפור יכול להיות מאוד ברור ומובן, לדוגמא מישהי עולה על הבמה בבגדי ספרנית (הכי קלישאה) , מוצאת ספר בשם: איך להפיל כל גבר ברשתך? תוך כדי ריקוד המופיעה עוברת טרנספורמציה ובסוף המופע היא הופכת לפאם פטאל סקסית ובטוחה בעצמה.

אופציה נוספת היא פרפורמרית שעולה לבושה בתלבושת מהממת ומוגזמת, ולרוב תכלול אביזרים כמו כפפות, או צעיף נוצות, ותוך כדי ריקוד היא תפשוט את הביגוד שעליה.

פרפורמרית טובה תבנה מתח במהלך הקטע שלה- הקהל תוהה מה יהיה הצעד הבא שלה- היא תתפשט? היא תביא אביזר נוסף? כמה זמן הקטע עוד עומד להימשך…?

בסוף הקטע יש שבירה של המתח, לרוב בעזרת מה שנקרא ה- big reveal, החשיפה שבסוף הקטע.

גם פה אני אתן ליוטיוב לדבר במקומי בקטע של ג'ינגר וולנטיין, אישה שרמות הסקס אפיל שלה צריכות לצאת מחוץ לחוק. לא חובה לצפות בכל הקטע, מהר מאוד תבינו למה התכוונתי, אבל תכלס-נראה אתכם מפסיקים באמצע.

מניחה שעכשיו אתם כזה:

סבבה, הרגע ראיתי אישה מהממת מתפשטת ונשארת כמעט בעירום מלא, מה הכוונה היא לא חשפנית…?

אני לגמרי הולכת לחזור לנושא הזה שוב , אבל כרגע אני אסכם את זה במילה אחת: מניע.

מה המניע של האשה (או הגבר) שעולה כרגע על הבמה? היא מעוניינת לגרות אתכם מינית? היא עושה את זה עבור דולרים בחוטיני?

אם התשובה היא כן, ככל הנראה ראיתם מופע חשפנות.

אני חושבת שברור שלא בזה מדובר במופע בורלסק.המניע הוא תמיד אמנותי והעירום הוא נלווה לכך.

אסיים עם קטע שממחיש שממש לא חובה להיחשף כדי לעשות בורלסק.

וגם אזכיר שביום רביעי הקרוב ה4/3 אני אעביר שיעור בורלסק בבית תמי בתל אביב בשעה 19.00.

(https://www.facebook.com/events/872076109607180)

הדס